מאיג' היא זמרת-יוצרת, כותבת ומלחינה, אשר שיריה מופקים בהשתתפות מוזיקאים מהמובילים בארץ.
כתיבתה ושיריה הייחודיים של מאיג’ בסגנון רוק, פולק ומוזיקה פופולארית, משמשים כלי לעיבוד חוויות אישיות והתבוננות על תהליכי נפש-יצירה ועוד.

מאיג’ בת ה-47, אמא ל-4, בזוגיות של מעל 3 עשורים, עזבה קריירה ארוכה ומצליחה בתחום השיווק והניהול בהייטק והחליטה להתמקד בהגשמת החלום – לצאת לאור עם השירים שלה. 

מאיג’ משיקה את EP הבכורה שלה ​

האלבום החדש זמין להאזנה!

האלבום מורכב מחמישה שירים שמאיג' כתבה והלחינה והופק בהשתתפות מוזיקאים ישראלים מובילים, שהיוו עבורה השראה לאורך השנים – רונית שחר, דודי לוי ורונה קינן.

על הטקסטים שנבחרו מתוך עשרות שירים של מאיג ‘, נתנו את ביקורתם הבונה מטובי הפזמונאים בארץ: צרויה להב, מאיר גולדברג ודן תורן ז”ל, שהיה גם יועץ אמנותי באלבום.
כתיבתה של מאיג’ משמשת ככלי לעיבוד חוויות אישיות והתבוננות על נושאים כמו הורות, זוגיות, קשרים חברתיים, התמודדות עם הטרדות, תהליכי נפש-יצירה ועוד.
מאיג' מלחינה ללא כלי נגינה, אלא באמצעות הקול בלבד. בשלב העיבוד כל מפיק מוצא את ההרמוניה שמתאימה לו. שיריה מאופיינים בסגנון רוק, פולק ומוזיקה פופולארית.

הופעות

6/4/25 אוזן ת"א – מופע השקת אלבום הבכורה מאיג' 47
אורחת: רונית שחר
—————————————

הופעות נוספותבקרוב

מוזיקה וקליפים

חנות

אלבום הבכורה מאיג' 47

מאיג' 47 לרכישה

מילות השירים

כמו שמחפשים נמלים

כל מי שרואה אותך
בכלל לא שם לב
זה רק בראש שלך

העולם כבר לא סובב אותך
אבל זה משחרר
תזרמי עם מה שבא לך

תעשי כמו שמחפשים נמלים

עזבי אותך ממבוכה
גם אם זו טעות
החופש הוא מתנה

פחות מול המראה
הלב לפני הגוף
רק אתמול היית קטנה

תעשי כמו שמחפשים נמלים
תחשבי רק על נמלים

בין כל המילים שלך
שיירת פרספקטיבה
מאמא לבת
בין כל גרגרי החול
שיירת פרספקטיבה
מאמא לבת שהפכה לאמא
לבת שהפכה לאמא

לפני הפריצה

ההתרגשות הזאת
מזמזמת לי בכל הגוף
לא מצליחה לנשום עמוק
חיכיתי כבר בתור
על מדרגות ברזל תלולות
שיניי נוקשות הרוח תשרוק
אולי הרעד הוא גם קצת מהקור
מפחדת אבל גם רוצה
אזרתי אומץ לגלוש את כל הדרך
ברגע שלפני הפריצה

הזרם המהיר
בפתח הצינור המפותל
יכה בגב בעוד דקה,
זה שלב האל-חזור
רק לקוות לטוב
ולהמתין לסימן הזנקה.
כי בניגוד לרכבת הרים
חגורת הבטיחות לא בנמצא,
רק היכולת של הגוף להתמסר
לרגע שלפני הפריצה

פורשת ידיי
מפנה מקום
לילדה שבפנים
יש מרחב לחלום
פורשת ידיי
מפנה מקום
לעבור את הגבול
שעל פי התהום

זה כמו גרגר קטן
מונח בראש הערימה
רואה את השמיים מתרחקים
אך כשהוא מתקרב
אל תוך מיצר שעון החול
מרגיש את תאוצת החלקיקים
המעבר אל עולם בתעלה צרה
חיים בלי מחיצה
ואין יקום מקביל זה רק כלים שלובים
ברגע שלפני הפריצה

פורשת ידיי, מפנה מקום….

בירידה לאוטוסטרדה במחלף
רגע פקק ורגע נשטף
להתמזג עם הזרם
להגביר מהירות
אין כניסה לעובר ושב
אין כניסה לעובר ושב
כניסה לעובר ושב

סיבוב בספירלה

בד הוסר מהתיבה השחורה
דלת הסתרים נפתחה
הטריק נגלה
גם אחרי שאלמד איך הקסם עובד
עוד הדרך תהיה ארוכה
אחיזת עיניים
שונה
מאחיזת הלב

שרוך קשור לולאה ומקלות
דלי של מים עם סבון
ליצור בועות
רק רוצה להפסיק את השידור בראשי
זה שחוזר שאין טעם
כיס אויר מוקרם
הוא לא
בלון חופשי

להתפעל מזה עד שייעלם
להתרגש משניות של פלא
כמו סיבוב שלם בספירלה
הכל מרגיש מוכר
אך זו אף פעם לא אותה הנקודה

מטבעת מחשבות נודדות
בחישוק מתכת
שברי שורות
מקדשת את הרגע שהגיעו, רוצה להכיר
ומשחררת על סף הדלת
בשובן מארצות
הקור
הן יתחברו לשיר

להתפעל מזה עד שיעלם….

אמת או חובה
במרחק הזמן
אולי שבע דקות מגן עדן
המסננים פתוחים
הכל חודר
זה מסובב לי את הבטן

להתפעל מזה עד שיעלם…
להתרגש משניות של פלא
כמו סיבוב שלם בספירלה
הכל מרגיש מוכר
אך זו אף פעם לא אותה הנקודה
אהאהאה
מרגיש מוכר,
אך זו אף פעם לא אותה הנקודה

כשתחליטי שדי (לפיד התמיד)

ליבי ההולם מחדות מילותייך,
הוביל אותי אל החלון,
ממנו נשקף לפיד התמיד
זוהר כל הזמן בכתום.
זה סימן לאובדים ביער מושלג
שמראש הגשר מאיר,
או לציידים, כשהחושך ירד,
איך למצוא מחדש את העיר.

הרגישות שלך שורטת אותי
ורק חסרונות את סופרת
עם כל הדמיון בינינו, השוני בולט
נמנעת מריב ועוצרת
כשתחליטי שדי
תבואי אלי

נהר שקפא מתחת לגשר,
יודע עדיין זרמים,
גגות רעפים מכוסים בלבן
בגינה נראים קצות מתקנים.
חצץ שחור, מפוזר על הדרך,
כמו קצח על לחם כפרי,
כשהשלג הופך לקרח,
את שוב מחליקה לעברי.

הרגישות שלך שורטת אותי
ורק חסרונות את סופרת
עם כל הדמיון בינינו, השוני בולט
נמנעת מריב ועוצרת
כשתחליטי שדי
תבואי אלי

מרגש אותי, איך את גדלה לי,
בת יחידה לשבוע אחד,
בלי חרטות, נתחבק,
לאגור את הזמן החומק.

הרגישות שלך שורטת אותי
ורק חסרונות את סופרת
עם כל הדמיון בינינו, השוני בולט
נמנעת מריב ועוצרת
כשתחליטי שדי
תבואי אלי

שקט אחרי הסערה

עיניים מספרות
בעיצורים מגרגרים
את כל קורות הלילה שעבר
איך גוף קטן נרגע
בין צרחות לצרכים
ובצחוקך בוקר חדש מואר

מגע של בד עדין
על פניך מרפרף
עוצר נשימתך בהתרגשות
אור נעים נכנס
בין חרכי שלבים
מזכיר לי את הקסם בפשוט

ובכל פעם כשקשה לי
והגעתי לקצה
אני שרה לעצמי
שלא אשכח את זה

עוד דקה, עוד עשר, עוד שעה
בסוף יגיע שקט אחרי הסערה
ואת חוסר האונים תחליף פליאה
כמו בלחיצת כפתור
בלי כאב בלי דאגה
יגיע שקט אחרי הסערה

ידיים לצדדים
שתי קשתות של ריסים
זה ממכר להתבונן בך חולם
נעימת פעמונים
שיר הערש התמים
משפתייך מצטייר עולם שלם

בובות פרווה רכות
עומדות על המשמר
כששנינו לשנת בוקר מתמסרים
והריח המתוק
הממיס והמוכר
מתנה בי רוך וסבלנות בלי הסברים

ובכל פעם כשקשה לי
והגעתי לקצה
אני שרה לעצמי
שלא אשכח את זה

עוד דקה, עוד עשר, עוד שעה…

טוב שבאת אלי

עובדות החיים, עירום לפנים
ואת עוד צעירה,
בעולם הזה יש גם אנשים רעים,
תוקפים מבעד, לזכוכית שחורה.

הילדה שהייתי בוכה איתך,
האם שאני, חיית טרף.
אז ועכשיו, הפצע נפתח,
אצלך הוא יחלים אחרת.

זיכרון שאולי, ישרוט לך את הנשמה,
את לא אשמה,
לא אשמה!
אני רוצה לשמור עלייך
לתת לך הגנה,
אבל בלב שלי יודעת,
שעברת רק תחנה ראשונה,
טוב שבאת אלי, טוב שבאת אלי.

בקצות האצבעות, עולם פרוץ
והוא בא בהפתעה,
יש מה לעשות, בפנים וגם בחוץ,
להתכונן לפעם הבאה.

הילדה שהייתי בוכה איתך,
האם שאני, חיית טרף.
שוב מחדש, הפצע נפתח,
אצלך הוא יחלים אחרת.

זיכרון שאולי, ישרוט לך את הנשמה,
את לא אשמה,
לא אשמה!
אני רוצה לשמור עלייך
לתת לך הגנה,
אבל בלב שלי יודעת,
שעברת רק תחנה ראשונה,
טוב שבאת אלי, טוב שבאת אלי.

סולמות וחבלים

יום עבר
הדלק כבר נגמר
אני רוצה קצת זמן איתך
בלי הילדים

עכשיו כשכל דבר
נראה כבר מיותר
שוקעים במשמרות
ומתחלפים בתפקידים

זה נעים לי לחשוב
שההפך הוא טוב

סולמות וחבלים
עוד קובייה מגלגלים
ואין לדעת מה ייפול עלי
בלי לשבור את הכלים
ואם נרד פשוט נתחיל
מהתחלה

זמן מוזר
קרוב הפך לזר
ומבזקי החדשות
רק מפחידים

קול מוכר
ורגש שחזר
הלב שוב מתמלא
חגים ומועדים

זה נעים לי לחשוב
שההפך הוא טוב

סולמות וחבלים
עוד קובייה מגלגלים
ואין לדעת מה ייפול עלי
בלי לשבור את הכלים
ואם נרד פשוט נתחיל
מהתחלה

מנגינת המנגו

העלים היבשים
בשולי מדרכה
מזכירים לי עבר שמת
וסילון שניתז
מטפטפת קרועה
מצנן את הכביש הלוהט
זה כבר קיץ מזמן
והכל מקוצר

גם לילות לחים מזיעה
רק החופש ארוך
והיום לא נגמר
מחפשת ניצוץ השראה

את מנגינת המנגו כבר שומעת
קוראת בשמי

מנגינת המנגו שיודעת
היכן למצוא אותי
את מנגינת המנגו כבר שומעת
קוראת בשמי

כי מנגינת המנגו היא יודעת
היכן אהבתי
ארגזים ארגזים
אחרי החמסין
אצא לקטוף מהמטע
והעסיס שניגר
מן הפרי הבשל
מסמן לי שבילי חרטה

איך פספסתי אותך
כשחיכית לי שם
בצבעי ירוק הסוואה
בין ערביים עכשיו
עד לצאת הכוכב
יש לנו יחד לפחות עוד שעה

את מנגינת המנגו כבר שומעת
קוראת בשמי

מנגינת המנגו שיודעת
היכן למצוא אותי

את מנגינת המנגו כבר שומעת
קוראת בשמי

כי מנגינת המנגו היא יודעת
היכן אהבתי

I'll stay you'll go you'll go
I'll stay man go man go

אולי אתה סיפור עבר
אולי פועל שלכד מבטי
אולי הפרי הוא כל מה שנשאר
מחלומות אהבתי

I'll stay you'll go you'll go
I'll stay man go man go

קינטסוגי

בסדנא לתיקון כלי החרס
של מר קימו נאריקו,
בשכונה הדרומית של נגויה,
מונחים שברי קערות,
על שולחן העץ הגס
בין כלי העבודה,
מעל האש הבוערת
מטיל הזהב נמס.

ובידי אמן מתחברים
השברים שלי, בחזרה,
צלקות הסדק,
נחלי זהב,
בגימור מלוטש,
ונאריקו הזקן מלאכתו יודע,
כי הכלי חזק,
וחוזרים אלי, כוחותיי מחדש.

מי מונסון זורמים ברחוב
גלגלי הריקשה עצרו,
מקמטים את הרצף לרגע
נבלמים ושוב יגלשו,
לאיטם לאגם שנרגע,
המוקף עצי דובדבן,
שם אני עוד שטה,
ביום, שעובר בלי שגרה.

לא לכוון לשום יעד
להרפות את השרירים,
נותנת לטבע לעשות את שלו
לאחות את השברים.

ובידי אמן מתחברים
השברים שלי, בחזרה,
צלקות הסדק,
נחלי זהב,
בגימור מלוטש,
ונאריקו הזקן מלאכתו יודע,
כי הכלי חזק
וחוזרים אלי, כוחותיי מחדש.

⁠קפטן דן

איך קרה שאתה כבר לא כאן, קפטן דן
מפזר זכרונות מאימפריות נופלות
במטר הודעות קוליות בענן
מגלגל מנגינות למיליון שאלות

מקווה שאתה מסתכל, קפטן דן
ורואה אהבה מחבקת אותך
כמו דבורה עקשנית בין הקוץ לאבקן
כשמתוך הכאב שוב שלפת בדיחה

אמנות האפשר, סקרנות חיבורים
כמו מנוע סילון לא מפסיק לדקה
צהריים של יום אתה נח משירים
סופרנובה שקעה לשינה רחוקה

זמן הוא רק המקום שאליו נמלטים
נשימה עמוקה והשער נסגר
אין לי שום אחיזה בימים הפשוטים
מה מתחיל מה נגמר, מעכשיו רק עבר

איך קרה שאתה כבר לא כאן, קפטן דן

בטטה קרה בכפית

בספארי רובץ תנין
מה הוא יותר, ארוך או ירוק?
והוא אוכל בטטה קרה בכפית
אולי גם ילמד לבכות או לצחוק.

על הבמה שרועה דוגמנית
מאחוריה שטיח אתני ישן
דגש לאורנמנטיקה ולא לחזית
זה מה שיוצר את כל העניין.

כי באמנות, כמו באמנות
אין דבר כזה שאין דבר כזה
כי באמנות, כמו באמנות
אין דבר כזה שאין דבר כזה.
שום דבר שתגיד לי
לא יוכל להפתיע אותי
אחרי זה, שום דבר שתגיד לי
לא יוכל להפתיע.

צילום החזה תלוי בפרוזדור
אף אחד לא מגלה של מי הוא
מי ימצא חמישים גוונים של אפור
טבע דומם לא צועק הצילו.

מורה מרכיב תלמידה על כידון
אחר מתפאר שהשיג מודל ערל
נשיקה על הפה של אפלטון
לכל דבר יש הסבר למי ששואל.

כי באמנות, כמו באמנות
אין דבר כזה שאין דבר כזה
כי באמנות, כמו באמנות
אין דבר כזה שאין דבר כזה
שום דבר שתגיד לי
לא יוכל להפתיע אותי
אחרי זה, שום דבר שתגיד לי
לא יוכל להפתיע

הדוגמנית היא לא ואזה
היא כל הזמן זזה
זה שד בלי גרביטציה!
מכחול באולטרה מרין אקרילי
ישפר לי את המוטיבציה

שום דבר שתגיד לי
לא יוכל להפתיע אותי
שום דבר שתגיד לי, שום דבר
שום דבר שתגיד לי
לא יוכל להפתיע אותי
אחרי זה, שום דבר שתגיד לי, שום דבר.

כתבו לי

הישארו בעניינים!
קבלו עדכונים על הופעות
ואירועים מיוחדים!

קבוצת ווטסאפ שקטה: להצטרפות לחץ כאן

מייל: info@mayg.co.il